רוני נאק
הסייברטראק של טסלה עורר הדים רבים כשנחשף בסתיו האחרון. עוד בימים ההם שהמילה קורונה נלחשה באוזן של פקידי ממשל סיניים. התגובות לחשיפה של הסייברטראק היו מקוטבות – מצד אחד צניחה של 6% בערך מניית החברה + שתי שמשות "משוריינות" שהתנפצו בפרזנטציה, מצד שני קהל שהצביע בשטרות של 100 דולר והבטיח לעצמו הזמנה של הטראק החשמלי הראשון של טסלה – בשביל דמי קדימה נמוכים של…נכון. 100 דולר (אחלה הוק).
אלא שכבר בפרזנטציה עלתה בעיה אחת – שבלטה מעבר לתבליט של עיצוב מרכב הפלדה הייחודי – וזה המידות. מידות אורך ורוחב המתחרות בממדים של שברולט סילבראדו ופורד F-150. וזה סבבה אם אתם גרים בארה"ב שם אלו המידות הרגילות של החניות והחניונים. ולמרות זאת מאסק כבר בימים שאחרי ההשקה אמר כי גרסת היצור תהיה קטנה מאב-הטיפוס שהוצג ב-5 עד 3%. הבדל זעיר שרובנו כלל לא היינו שמים לב אליו.
בשאר העולם הטנדרים לא כל-כך גדולים. ואם נקח למשל טויוטה היילקס זו תהיה משמעותית קטנה יותר מכל סילבראדו. המשמעות היא שלסייברטראק של טסלה תהיה יכולת מוגבלת ביותר בכבישי אירופה ובשווקים אחרים שבהם הטנדרים האמריקאים פשוט גדולים מדי.
בינתיים מאסק הודיע כי לא רק שהסייברטראק לא יהיה קטן יותר מכפי שהוצג – אלא צייץ שזה די ביאס אותו שיצרניות הרכב תמיד חושפות רכבי תצוגה מדהימים שלבסוף גרסאות היצור שלהם מאכזבות. אז הוא רוצה שהטראק החשמלי הסדרתי יהיה מדהים כמו ההוא שנחשף.
אמנם שוק הטנדרים האמריקאי הוא עצום ועם קיבולת של כשלוש מיליון יחידות בשנה יש לסייברטארק יכולת לנגוס נתח בריא לטובת המשקיעים של טסלה. ולגבי שאר העולם – זה עתיד לקבל טנדר חשמלי משלו. קטן יותר (תחשבו היילקס), מהודק יותר ועם פניה גלובאלית לשוק העולמי.