בילדותי מאד רציתי שני ימי הולדת. לפחות. הפיצוח שלי לעניין הזה היה יומולדת אחד בתאריך הלועזי והשני בתאריך העברי – כי לא ידעתי אז שיש גם לוחות שנה אחרים. חשבתי שזה מבריק – והנה אוכל לדפוק שתי מסיבות ולקבל בריבוע מתנות בחגיגה הבלתי נגמרת לרגל האירוע שבו הצטרפתי לאנושות בכלל ולעמישראל בפרט – שמונה ימים אחרי. אבל ככל שהקונספט נשמע משכנע הסביבה לא "קנתה" את הרעיון. אז למה שגם אתם תוותרו?
הטריגר לכתבה הזו הייתה כתבה אחרת – בעיתונות הכלכלית – המפרטת באופן מרשים למדי כיצד גופי הסחר ברכב הגדולים בישראל עושים קופה משמעותית ממניפולציה של "שנת המודל". ובשוק כמו שלנו בו יש ירידת ערך שנתית כה גדולה – עד כ-17% בשנה בדגמים מסוימים – לכל שנתון שנוסף כפול מכפלות של עשרות אלפי יחידות יש משמעות עצומה.
ובכן לכל מכונית יש ארבעה תאריכים משמעותיים בחייה שכל אחד מהם מסמן שלב נוסף לקראת הרגע שהבעלים הראשון מקבל את המפתח לידיו, לוחץ על כפתור ההתנעה (היי כבר לא מסובבים סוויצ' – זה כזה 1990) וצופה במצמוץ הראשון של נורת READY ירוקה. אח…החיים טובים.
שנת דגם – שיווקית
זו תופעה הקיימת בעיקר ממותגי הרכב האמריקאים – אבל לא רק. וזה כברבעון האחרון של השנה כבר מוצגים דגמי השנה הבאה. הקדמת השנתון נועד לשרת צרכים שיווקיים כמו למשל ליצור קמפיינים למדיה, ולהקדים את המתחרים כי מי באמת רוצה לקנות את דגמי 2019 כש-2020 עוד רגע כבר כאן. אז בואו קנו עכשיו את החלום ההיברידי שלכם מודל 2020 (אבל הוא לא באמת…). זה BS שיווקי במיטבו שנועד להאיץ את המכירות בתקופת סוף השנה החלשה.
שנת יצור בפועל
כמו שיש לכם תאריך לידה – הרגע שאמא טבע החליטה כי העולם מוכן לקבל אתכם ויצאתם רשמית מהמפעל – מורכבים ומוכנים לפעולה. כך גם המכונית. הרגע המופלא ההוא שבו אלפי החלקים מחוברים, השמן הטרי מלטף את הנימים העדינים ביותר של המעברים בבלוק המנוע, והצמיגים מקבלים את טונוס האוויר הסקסי שבהם. והרכב מקבל מספר זיהוי – קעקוע המשלב ספרות ואותיות במיטב המסורת – ובו האות העשירית משמאל מספרת את שנת היצור. מכאן הרכב יוצא למסע על פני ימים ויבשות – עד שירכתי ספינת המכוניות נוגחת ניגוח אוהב את הרציף בארץ ישראל.
רישום דגם משרד התחבורה/שחרור מכס
את שני אלה איחדתי לסעיף יחיד מכיוון שהם לרוב שקופים לציבור וחסרי משמעות מסחרית אמיתית ללקוח הפרטי. כבר ידע הוא כוח אז הנה עוד קצת כוח. לכל דגם וגרסה של מכונית בישראל יש קוד בן שש ספרות שעימו משרד התחבורה מזהה במה בדיוק מדובר. זה מבחין בין רמות גימור שונות ומנועים שונים באותו הדגם ומאותו מותג. לכל גרסה כזו יש קוד שונה – ויש מידה של התאמה בין הקודים הללו לקודים שבמחירון לוי יצחק (שמפיק קודים משלו). את רשימת הקודים המלאה (אלפים רבים) אתם יכולים למצוא באתר משרד התחבורה.
תאריך השחרור מהמכס עלה לאחרונה לכותרות בשל שינויי המס הירוק. ואיך זה קשור? ובכן כל עליית מחירים היא הזדמנות להרוויח. אז יבואנים רבים שחרור מהר ממכס את המכוניות שבמלאים שלהם – שילמו מכיסם העמוק מיליארדי שקלים מכס על פי השיעור שלפני ההעלאה – ומכרו לכם הציבור את אותן המכוניות במחיר שאחרי ההעלאה – תוך שהם גורפים עוד כמה אלפי שקלים על כל מכונית. חשוב לציין שלא כולם נהגו כך.
רישוי (עליה על הכביש)
זה התאריך שרובנו מתייחסים אליו. אבל כאן גם אפשר ליפול הכי חזק. שכן בעולם של מכוניות "0 ק"מ" רכבי גיול הנושקים ל-12 חודשי אחסנה קל מאד לקבל מכונית חדשה שבין חריציה האינטימיים ביותר – שם למטה – יימצא אבק אילתי משובח בן שנה או אפילו שנתיים. ההבדל בין מכונית "חדשה" לבין מכונית "חדשה חדשה" ומכונית "כל חדשה" יכול להיות מטושטש מאד. ואם תקנו מכונית 0 ק"מ בהנחה שלא מתייחסת לירידת הערך בשוק – תאכלו אותה באלפי שקלים. ואם תביאו לטרייד אין מכונית שעלתה לכביש בפברואר 2019 אבל ה-VIN שלה מלמד של יצור 2018 או אפילו 2017 היו בטוחים שסוחר הרכב ינצל זאת כדי לקרוע אתכם במחיר ואז ימכור אותה בעצמו לפרייאר הבא כמודל 2019.
סיכום
אם זה רק היה תלוי בי – הייתי דבק לתאריך היצור עפ"י ה-VIN. זהו הקו הברור ביותר שמלמד מתי הפלא התחבורתי יצא את המפעל. מאותו הרגע כל מני דברים יכולים לקרות לו: צונאמי, ברד, מכת מזיקים, רוורס לא זהיר מפריקה בנמל, סופות חול ומה לא. אבל השוק עובד לפי תאריך העליה על הכביש – וקונה – או מוכר חכמים (שזה עכשיו גם אתם) מודעים לתאריך האחרים ויכולים לתמרן ביניהם לפי התועלת. בהצלחה.
