רוני נאק
זה לא סוד גדול שקסמן של תערוכות הרכב הולך ופוחת. לקהל וגם למציגים. מלחמות סחר, שוק סיני סטגנטי, תחבורה שיתופית וחשמלית שמתחזקות – וסקרי שוק וקבלת מידע שרוב הלקוחות, בטח הצעירים שבהן עושים היום ברשת ומדירים רגליים מאולמות תצוגה וכן גם מתערוכות.
זה לא תהליך חדש – בתערוכת פרקנפורט הקודמת, ב-2017, נעדרו 9 יצרניות. באופן טבעי פרקנפורט נחשבת יותר למפגן הכוח של התעשייה הגרמנית. זו שחטפה על הראש בפרשת דיזלגייט ועתה ממציאה עצמה מחדש – חשמלית וירקרקה. אלא שהשנה נראה שיש משבר שמחריף. תקנות WLTP מחמירות יצרו בעיות אספקה וירידה במכירות, יש ברקע אווירה של קדם-משבר כלכלי נוסף – וזה גורם לחוסר רצון מצד האנשים להוציא כסף. דווקא מכוניות עממיות וזולות ילכו ויעלמו מכיוון שטכנולוגיות "ירוקות" וסביבתיות, כמו מערכות הנעה חשמליות והיבירידיות PHEV, עדיין מאד יקרות ואי אפשר להציע אותן במחירים נגישים לציבור הרחב.
ובכן השנה – אם ממש בא לכם – תמצאו בפרנקפורט לא רק ביתנים פנויים אלא אפילו אולמות ממש. מי שלא יופיעו שם הם: טויוטה, סוזוקי, סובארו, ניסאן, וולוו, קבוצת PSA הכוללת את פיג'ו, סיטרואן ו-DS. (אופל דווקא יהיו בהצגה לקהל הבית). קחו אוויר – וממשיכים: מיצובישי, מאזדה, רולס-רויס, אסטון מרטין ומותגי GM שברולט וקאדילק כשברקע רנו הודיע אניגמטית כי תופיע אבל "בצורה אחרת".
לצד כניסות חדשות של חברות טכנולוגיה כמו IBM ומייקרוסופט עדיין מדווח ה-BILD בגרמניה כי אולמות 6 ו-10 לא יהיו מאוכלסים, אולם 5 ייארח את הדיונים הסביבתיים (עם הרבה הפגנות וחשש לוונדליזם מחוץ לתערוכה) וכי אולם 4 יארח תערוכת מכוניות קלאסיות. רק ארבעה אולמות יארחו את התערוכה.